ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
4123-09
14/06/2011
|
בפני השופט:
יהודית אמסטרדם
|
| - נגד - |
התובע:
מנחם (מיקי) פרידמן
עו"ד אייל בסרגליק
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד טוני גולדנברג
עו"ד לילך כץ
עו"ד יואלי
|
| החלטה |
1. בפני עתירה מטעמו של המבקש - הנאשם בתיק דנן, ולפיה מתבקש ביהמ"ש להורות על "גילוי ראיות שנטען לגביהן חיסיון" (מתאריך 02.05.2011).
2. באי-כוח המבקש חילקו עתירתם לששה ראשי פרקים, כמפורט להלן:
א.
המבוקש:
"
דו"ח עדכני של הסכומים שהוחזרו ע"י הלווים מתוך ההלוואות המוזכרות בכתב האישום".
3. אין מחלוקת כי ב"כ המבקש קיבלו חומר חקירה המתייחס להחזרי הלוואות ע"י הלווים עד להגשת כתב-אישום נגד המבקש;
ברם, הם עותרים לקבלת הסדרי הלווים עם הבנק גם
לאחר שלב הגשת כתב-האישום, לרבות תאריכי החזר וסכומים.
4. ב"כ משיבה 1 ציינה, כי אין בידיה המידע המבוקש, להוציא נתונים שנמסרו למשיבה 1 ע"י לווים עמם הגיעה להסדר טיעון.
5. לטענת משיב 2, אין בידי הבנק המסמך המבוקש ע"י ב"כ המבקש.
לדבריו, בידי הבנק מצויים דפי חשבון של הלקוחות, וכן הסכמים שנערכו לחלק מהלווים עמם הגיע הבנק להסדר.
אליבא דב"כ המשיב 2, מדובר במסמכים חסויים עקב יחסי בנק-לקוח, וב"כ המבקש יוכלו לבקש מהלווים שימסרו להם את דפי החשבון והמסמכים המהווים חלק ממהסדר הסדרים בעת שיוזמנו למתן עדות בביהמ"ש.
ב.
המבוקש:
"
כלל החומר אשר נאסף במסגרת דו"ח הביקורת אשר נערכה בעניינו של הנאשם בפרשה דנן, למעט דו"חות החוקרים הפרטיים שנמסרו לאחרונה למשרדי ב"כ המבקש".
6. באי-כוח המבקש מציינים כי הם קיבלו את הודעות העדים העובדים במחלקת הביקורת של הבנק -אלו הרשומים כעדי תביעה, וכן דו"חות חוקרים פרטיים שפעלו מטעם הבנק, אך לא נמסר להם דו"ח הביקורת עצמו.
ב"כ המבקש הדגיש, כי הוא איננו מבקש תרשומות פנימיות של עובדי הבנק, אלא את כלל החומר שנאסף במסגרת דו"ח הביקורת,, שהרי הדו"ח היווה בסיס לתלונת הבנק שהוגשה במשטרה.
בניגוד לטענת בא-כוח המשיב 2 כי מדובר בחומר משפטי שהוכן לקראת המשפט האזרחי, גורסים באי-כוח המבקש, כי המטרה הדומיננטית של הכנת המסמכים לא הייתה ההליך האזרחי, אלא החקירה המשטרתית, ועל כן המסמכים אינם צריכים ליהנות מחיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט רק בשל העובדה שהמסמכים ישמשו
גם בהליך האזרחי שבין המבקש לבנק.
7. זאת ועוד, ב"כ המבקש מסתמך על פרסום עיתונאי (עיתון "גלובס" מתאריכים 22.06.2008 ו- 23.06.2008), שם נטען, כי נמצאו מימצאים חמורים בבדיקה שנערכה בעניינו של מרשו, וכשהוא מחבר הפרסום הנ"ל לעובדה שמרשו הוזעק מחו"ל וזומן לפגישה עם אנשי הביקורת בתאריך 15.06.2008, אין מנוס לטענתו, מהמסקנה, כי הדו"ח לא הוכן לקראת ההליך האזרחי.
בנוסף טוען ב"כ המבקש, כי סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב-1992 (להלן: "
חוק הביקורת"), אמנם אוסר על הגשת דו"ח הביקורת לביהמ"ש, אך לא מונע עיון בו, ובפועל שימוש בתוכן הדו"ח במהלך חקירת העדים.
באי-כוח הנאשם גורסים, כי משיבה 1 בתגובתה מתאריך 07.03.2011 הכירה בטענת ב"כ המבקש כי המסמכים המבוקשים בסעיפים ב' ו-ה' לבקשתם מהווים "חומר חקירה", והעבירה בקשתם לבנק לאומי (להלן: "
הבנק") ולא טענה בתגובתה כפי שהיא טוענת כיום, כי דו"ח הביקורת אינו מהווה "חומר חקירה".
ב"כ משיבה 1 הסבירה כי במכתבה הנ"ל היא ציינה, ש"
חלק מהמבוקש הינו 'חומר חקירה'" בהיותו רלבנטי לכתב האישום
, ואף כיום לדעתה, מדובר בחומר רלבנטי לכתב האישום, אך מאחר ומדובר ב"עדות סברה" - אין לראות בו 'חומר חקירה' שאמור להיות מועבר להגנה.